משלוח חינם בקנייה ב- 250 ₪ ומעלה | 09-9510100
משלוח חינם בקנייה ב- 250 ₪ ומעלה | 09-9510100
הורים לתאומים מכירים את זה כבר מהרגע שהם מתבשרים על כך במהלך ההריון, שהם עומדים להכפיל את מידת המאמץ והקשב שהם צריכים על מנת לגדל שני תאומים. זה לא כרוך רק בקניית ציוד מיוחד כמו שתי מיטות, עגלות תאומים ובגדים בכמות כפולה, זה גם מחייב אותם להבין שלמרות הדמיון הרב ביניהם מדובר בשני אנשים שונים שצריכים להתפצל בסופו של דבר למרות שאולי יהיו ביניהם קשרים מיוחדים שיהפכו את כל ההורות לייחודית ולמרתקת, נוסף על התסכול. במקרים רבים אפשר להתמודד עם תאומים בדיוק כפי שמתמודדים עם אחים שרבים ביניהם, אבל להוסיף לזה את הרגישות המיוחדת של תאומים שרוצים להרגיש ייחודיים למרות הדמיון. ביטוי המפתח הוא דומים אך לא באמת זהים, כדי לעזור להם להבין שהם לא צריכים לריב לפחות על כך.
התמודדות עם אתגרי גידול אחים קרובים בגילם היא מורכבת גם כך, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשני אחים שרואים אחד את השני כדמות מראה אבל חייבים לנתק את הסימביוזה ביניהם מבלי לפגוע בקשר הייחודי. להורים זה קשה משום שהם צריכים לחלק את הקשב ביניהם ולא את האהבה, למרות שאצלם זה עלול להתפרש בצורה כזאת וליצור אנטגוניזם. זה מתחיל מינקות כאשר הם מבקשים את החיבה ותשומת הלב שלכם אבל צריכים לוותר עליה משום שגם לאח השני זה מגיע וכעת תורו ומשום שלפעמים הוא זה שבוכה או נמצא במצוקה ולכן ייקח זמן עד שתוכלו להתפנות לאח השני. זה עלול ליצור קנאה, כמובן ולגרום לבכי או ליצירת פרובוקציה למשיכת תשומת הלב, או לכעס על האח התאום וניסיון פגיעה בו, מטבע הדברים.
מכיוון שכך, חשוב ליצור אצלם את ההבנה שלמרות שאתם עסוקים כעת עם אחד מהם שנראה כמוהו זה לא משום שהוא מועדף עליכם ולכן אין צורך ליצור פרובוקציה כדי למשוך את תשומת לבכם. אפשר להסביר בסבלנות ולחזור על כך בעקביות שלמרות שאתם מטפלים באחד האחים זה לא משום שאתם אוהבים אותו יותר אלא משום שכעת הוא זקוק לכם ותיכף תתפנו גם אליו. יש להיות עקביים במסרים כאלה כדי שהאחים לא יקלטו מסר תת מודע אחר שמשקרים להם בנוגע לזה ולכן ככל שהם גדלים ומבינים יותר הם יוכלו להבין את ההסברים אם תחזרו עליהם אבל גם תגבו אותם במעשים. זה יפחית עד מאוד גם את הניסיונות שלהם לריב כדי למשוך תשומת לב ולבחון אתכם כדי להבין אם אתם אומרים אמת כאשר אתם מבטיחים להם שאתם אוהבים את שניהם באותה מידה. ניסיונות המבחן האלה לא יסתיימו כנראה כל החיים ולכן נחוצה יכולת עמידה ונחישות נוסף לעקביות במסרים המילוליים, הגופניים והמעשיים. רק כך יוצרים אצלם תחושה מוגנת של ביטחון ואהבה שווה שהם לא צריכים לאתגר מדי יום.
המונחים המקצועיים האלה קשורים לתקופת הינקות והגיל הרך שבו הם מבינים עדיין לא מילולית אלא פיזית ולכן רק מחוות יכולות לשכנע אותם שמעמדם שווה ואין צורך לחולל מהומות. כך שכל הורה חייב למצוא את הדרך שלו ליצור את הקשר האינטימי עם כל אחד מהאחים ומבלי שזה יבוא על חשבון השני. כך שחשוב שבזמן שיש מישהו שמטפל באחד מהם השני נמצא אצל דמות הורית מטפלת כלשהי שיכולה לתת גם לו את התחשוה האינטימית הזאת של יצירת קשר עם דמות חיונית בחייו ובכך להגביר אצלו את הביטחון ואת התחושה שהוא לא נטוש. זה יכול להיעשות על ידי הורה שני או על ידי בן משפחה כמו סבא או סבתא או על ידי מטפלת.
הורים חייבים להכפיל כל דבר שקשור לתאומים אבל גם לפצל כל משאב שיש להם בהורות, וזה כולל קשב, הקשבה ותשומת לב. ילדים שמים לב למי שמגיב להם ולכן מעודדים אותו לעשות זאת ואם הם מרגישים שאינם מקבלים תשומת לב שמגיעה להם הם יחוללו מריבות כדי לגרום לכך. כמו כן, הם עלולים לריב עם האח התאום משום שהם כועסים ומתוסכלים כי רק כך יקבלו תשומת לב וקשב מההורים, שנדמה להם שרק האח התאום מקבל. כך הם יכולים לקבל גם את תשומת הלב שמגיעה להם ונמנעה מהם, לדעתם. מכיוון שכך, הורים צריכים להיות מודעים יותר למינון תשומת הלב שלהם לאחים ולשאול מדי פעם כדי לוודא שאכן הם נמצאים כל הזמן עם האצבע על הדופק והם לא נסחפו לפעמים בפעילות או קשב רק לאחד מהם. יכול להיות שזה יהיה מבלי משים או בכוונה, אבל לפעמים אחד האחים עשוי להגיב בדרך שתדרוש התערבות שלכם בגלל זה ולא בגלל בעיה אחרת.
אמנם, נחמד להלביש אותם בצורה זהה במיוחד כאשר הם יושבים בתוך עגלות תאומים, אבל זה בערך הזמן האחרון שבו אפשר עדיין לשחק במשחקי הדמיון האלה משום שמהר מאוד מתפתחת אצלם תחושת זהות עצמית והם רוצים להרגיש עצמאים ומובחנים זה מזה. זה מחייב גם מאמץ מכם להתייחס לכל אחד כאל אישיות בפני עצמה מבלי להמשיך את המשחק הזה של כמה נחמד שאתם כפולים משום שהם לא. הם רק נראים דומה ואין ספק שעשוי להתפתח ביניהם קשר מיוחד הודות לכך, אבל בסופו של דבר הם ירצו להיות נפרדים ולהתלבש לפי טעם אחר. כמובן שאם הם ירצו מראש להיות כמעט זהים ולהתפתח יחד החל מגיל שבו הם יכולים לבטא את הרצון שלהם, זה יכול להיות נחמד אבל זה חייב להיות בהסמכה ומרצון שלהם וביוזמתם. אתם אמורים לזרום עם ההתפתחות של כל אחד מהם משום שאם זה יתנגש עם הרצון האמיתי שלהם זה יגרום לוויכוחים ולמריבות ביניהם, כדי לנסות לבדל את עצמם אחד מהשני. זאת סיבה נפוצה מאוד לכך שאתם חוזים במריבות כאלה כאשר הם מנסים להצהיר למעשה שהם לא אותו אדם והנה, זאת ההוכחה. כי עובדה שכל אחד מהם מתנהג אחרת ונלחם על שלו. הדרך למנוע את המריבה הזאת מראש היא לכבד את השונות שלהם כדי שיידעו שמותר להם לבחור אחרת בכל שלב בחייהם בהידברות ביניהם.
זה נשמע כמעט מובן מאליו אבל לתאומים באמת יכול להתפתח אופי שונה שעשוי לגרום לכם לנטות לכיוונו יותר מאשר לאח השני. זה מורגש גם אצל אחים רגילים ועל אחת כמה וכמה שאצל תאומים. אם אתם מפתחים את החיבה שלכם למישהו שמגלה נטיות ברורות כמו שלכם אתם עשויים להרגיש קרובים יותר אליו. זה מורגש גם אצל אחים שאינם תאומים ועל אחת כמה וכמה אצל תאומים שכמעט מרגישים אחד את השני בלי מילים. הפתרון לדבר כזה הוא פשוט למצוא את הייחודי בכל אחד מהם ולהתאהב בו, לומר להם את זה, לתת להם להרגיש שאתם אכן יודעים מה כל אחד מהם אוהב ויודע לעשות וכיצד האישיות של כל אחד מהם אהובה עליכם. מילות חיבה והתייחסות ברורה לתכונות האופי החיוביות והיפות שלהם תחזק אצלם את התחושה ששמים לב אליהם והם לא יצטרכו לריב אחד עם השני על דברים כאלה.
נכון יותר לומר – אל תבחרו צד, אבל ילדים אומרים ככה, אל תקחו את הצד שלו. הם רגישים מאוד לכל התערבות של ההורים במריבות שלהם ולכן זה נראה לפעמים כאילו הם בוחנים אתכם איך תגיבו ובמי תבחרו. הם לא רוצים לדעת מי מהם צודק אלא את מי מהם אתם אוהבים יורת ומעדיפים ולכן מצדדים בו בכל פעם. זה לא משנה להם כלל אם הם טועים והשני באמת צודק. ברוב המקרים לא זאת המטרה של המריבה שלהם. הם יעשו הכל כדי לבדל את העמדות שלהם כך שכל אחד מהם ידבר ויטען אחרת, אבל תכלס הם רוצים לדעת את מי אתם מתכוונים להעניש ואת מי לא ומבחינתם זהו המבחן האולטימטיבי לאהבת הורים. אל תשכחו גם שמה שנראה לכם כמו מריבה פעוטה שבה עשיתם את הטעות והודעתם להם מי מהם צודק ואת מי אתם מענישים, אפילו אם זה ממש שולי, הם יזכרו לכל החיים גם כשאתם תשכחו את זה מזמן. זה חלק מהרישום והתיעוד של מנגנון הזיכרון של התאומים והם לא יוותרו על זה לעולם. פשוט, אל תקחו צד ונסו לשכך את המריבה באמצעים אחרים מבלי להעדיף את אחד מהם. אם זה אפשרי להוציא את שניהם צודקים או שניהם טועים זה ייצור שוויון מסוים שירגיע אותם ויהפכו אתכם לאויב זמני, אבל אין ספק שזה עדיף לראות חזית מלוכדת של תאומים נגד ההורים מאשר אחד נגד השני.
ככל שהילדים גדלים הם לומדים אתכם יותר ולפעמים אפילו אתם לא תשימו לב לכך שהם מבינים את שפת הגוף שלכם גם אם לא אמרתם שום דבר. מריבות בין אחים קורות גם כאשר הם רוצים לוודא שההורים לא כושלים בשפה לא מילולית ולכן זה חלק מהבחינה המתמדת שלכם. שימו לב להטיות הגוף שלכם, הבעות פנים ואפילו טון הקול שלכם כאשר אתם מדברים אתם. אין ברירה אלא לסגל שוויון בכל המחוות הגופניות והמילוליות ולהיזהר לא להתפתות אפילו להשוואות ביניהם. זה בדיוק מה שעושה את כל ההבדל בין אחים שרבים לבין אחים שמפתחים זהות ברורה ומובחנת אבל עדיין תומכים אחד בשני. אין גם מקום להקלות בגלל מצב גופני ירוד יותר או הבדלים פיזיים שנוצרו בכל זאת עם הזמן, או בגלל מחלה או בעיה פיזית. זה לא נחשב בעיניהם לנסיבות מקילות.
ילדים מאוד אוהבים לנגן על הרגשות שלכם ואין כמעט הורה שלא מרגיש רגשות אשמה מסוימים. לכן, אל תנסו אפילו לפצות מישהו בצורה כזאת שהוא יוכל לנצל שוב בעתיד ולגרום לכם להתקבע בעמדת ההורה המפלה שצריך לפצות כל הזמן. זה גם גורם לקנאה וליריבות מרה בין האחים משום שאחד מרגיש שהוא נדחף אל מחוץ לתמונה על לא עוול בכפו. הרי הוא לא אשם בכך שאחיו זקוק לפיצוי בגלל משהו מסוים וזה לא משנה שזה מוצדק כי אולי קרה לו משהו שמצדיק זאת. היוצא מהכלל הוא היכולת שלכם להסביר לאח למה זה קורה אבל למצוא מהר דרך להשוות את התנאים ולעודד אותו להשתתף במפגן התמיכה האנושי באח שנפגע וקיבל פיצוי כלשהו בגלל זה. הרי טבעי שיכולים לקרות מצבים שבהם רק אחד מהם ייתקל בבעיה ולכן תצטרכו לפתור אותה. הפתרון הוא לגייס את האמפתיה של האח השני כדי לעזור לו יחד מבלי להוציא אותו מהכלל.
הורים לתאומים מכירים את זה כבר מהרגע שהם מתבשרים על כך במהלך ההריון, שהם עומדים להכפיל את מידת המאמץ והקשב שהם צריכים על מנת לגדל שני תאומים. זה לא כרוך רק בקניית ציוד מיוחד כמו שתי מיטות, עגלות תאומים ובגדים בכמות כפולה, זה גם מחייב אותם להבין שלמרות הדמיון הרב ביניהם מדובר בשני אנשים שונים שצריכים להתפצל בסופו של דבר למרות שאולי יהיו ביניהם קשרים מיוחדים שיהפכו את כל ההורות לייחודית ולמרתקת, נוסף על התסכול. במקרים רבים אפשר להתמודד עם תאומים בדיוק כפי שמתמודדים עם אחים שרבים ביניהם, אבל להוסיף לזה את הרגישות המיוחדת של תאומים שרוצים להרגיש ייחודיים למרות הדמיון. ביטוי המפתח הוא דומים אך לא באמת זהים, כדי לעזור להם להבין שהם לא צריכים לריב לפחות על כך.
התמודדות עם אתגרי גידול אחים קרובים בגילם היא מורכבת גם כך, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשני אחים שרואים אחד את השני כדמות מראה אבל חייבים לנתק את הסימביוזה ביניהם מבלי לפגוע בקשר הייחודי. להורים זה קשה משום שהם צריכים לחלק את הקשב ביניהם ולא את האהבה, למרות שאצלם זה עלול להתפרש בצורה כזאת וליצור אנטגוניזם. זה מתחיל מינקות כאשר הם מבקשים את החיבה ותשומת הלב שלכם אבל צריכים לוותר עליה משום שגם לאח השני זה מגיע וכעת תורו ומשום שלפעמים הוא זה שבוכה או נמצא במצוקה ולכן ייקח זמן עד שתוכלו להתפנות לאח השני. זה עלול ליצור קנאה, כמובן ולגרום לבכי או ליצירת פרובוקציה למשיכת תשומת הלב, או לכעס על האח התאום וניסיון פגיעה בו, מטבע הדברים.
מכיוון שכך, חשוב ליצור אצלם את ההבנה שלמרות שאתם עסוקים כעת עם אחד מהם שנראה כמוהו זה לא משום שהוא מועדף עליכם ולכן אין צורך ליצור פרובוקציה כדי למשוך את תשומת לבכם. אפשר להסביר בסבלנות ולחזור על כך בעקביות שלמרות שאתם מטפלים באחד האחים זה לא משום שאתם אוהבים אותו יותר אלא משום שכעת הוא זקוק לכם ותיכף תתפנו גם אליו. יש להיות עקביים במסרים כאלה כדי שהאחים לא יקלטו מסר תת מודע אחר שמשקרים להם בנוגע לזה ולכן ככל שהם גדלים ומבינים יותר הם יוכלו להבין את ההסברים אם תחזרו עליהם אבל גם תגבו אותם במעשים. זה יפחית עד מאוד גם את הניסיונות שלהם לריב כדי למשוך תשומת לב ולבחון אתכם כדי להבין אם אתם אומרים אמת כאשר אתם מבטיחים להם שאתם אוהבים את שניהם באותה מידה. ניסיונות המבחן האלה לא יסתיימו כנראה כל החיים ולכן נחוצה יכולת עמידה ונחישות נוסף לעקביות במסרים המילוליים, הגופניים והמעשיים. רק כך יוצרים אצלם תחושה מוגנת של ביטחון ואהבה שווה שהם לא צריכים לאתגר מדי יום.
המונחים המקצועיים האלה קשורים לתקופת הינקות והגיל הרך שבו הם מבינים עדיין לא מילולית אלא פיזית ולכן רק מחוות יכולות לשכנע אותם שמעמדם שווה ואין צורך לחולל מהומות. כך שכל הורה חייב למצוא את הדרך שלו ליצור את הקשר האינטימי עם כל אחד מהאחים ומבלי שזה יבוא על חשבון השני. כך שחשוב שבזמן שיש מישהו שמטפל באחד מהם השני נמצא אצל דמות הורית מטפלת כלשהי שיכולה לתת גם לו את התחשוה האינטימית הזאת של יצירת קשר עם דמות חיונית בחייו ובכך להגביר אצלו את הביטחון ואת התחושה שהוא לא נטוש. זה יכול להיעשות על ידי הורה שני או על ידי בן משפחה כמו סבא או סבתא או על ידי מטפלת.
הורים חייבים להכפיל כל דבר שקשור לתאומים אבל גם לפצל כל משאב שיש להם בהורות, וזה כולל קשב, הקשבה ותשומת לב. ילדים שמים לב למי שמגיב להם ולכן מעודדים אותו לעשות זאת ואם הם מרגישים שאינם מקבלים תשומת לב שמגיעה להם הם יחוללו מריבות כדי לגרום לכך. כמו כן, הם עלולים לריב עם האח התאום משום שהם כועסים ומתוסכלים כי רק כך יקבלו תשומת לב וקשב מההורים, שנדמה להם שרק האח התאום מקבל. כך הם יכולים לקבל גם את תשומת הלב שמגיעה להם ונמנעה מהם, לדעתם. מכיוון שכך, הורים צריכים להיות מודעים יותר למינון תשומת הלב שלהם לאחים ולשאול מדי פעם כדי לוודא שאכן הם נמצאים כל הזמן עם האצבע על הדופק והם לא נסחפו לפעמים בפעילות או קשב רק לאחד מהם. יכול להיות שזה יהיה מבלי משים או בכוונה, אבל לפעמים אחד האחים עשוי להגיב בדרך שתדרוש התערבות שלכם בגלל זה ולא בגלל בעיה אחרת.
אמנם, נחמד להלביש אותם בצורה זהה במיוחד כאשר הם יושבים בתוך עגלות תאומים, אבל זה בערך הזמן האחרון שבו אפשר עדיין לשחק במשחקי הדמיון האלה משום שמהר מאוד מתפתחת אצלם תחושת זהות עצמית והם רוצים להרגיש עצמאים ומובחנים זה מזה. זה מחייב גם מאמץ מכם להתייחס לכל אחד כאל אישיות בפני עצמה מבלי להמשיך את המשחק הזה של כמה נחמד שאתם כפולים משום שהם לא. הם רק נראים דומה ואין ספק שעשוי להתפתח ביניהם קשר מיוחד הודות לכך, אבל בסופו של דבר הם ירצו להיות נפרדים ולהתלבש לפי טעם אחר. כמובן שאם הם ירצו מראש להיות כמעט זהים ולהתפתח יחד החל מגיל שבו הם יכולים לבטא את הרצון שלהם, זה יכול להיות נחמד אבל זה חייב להיות בהסמכה ומרצון שלהם וביוזמתם. אתם אמורים לזרום עם ההתפתחות של כל אחד מהם משום שאם זה יתנגש עם הרצון האמיתי שלהם זה יגרום לוויכוחים ולמריבות ביניהם, כדי לנסות לבדל את עצמם אחד מהשני. זאת סיבה נפוצה מאוד לכך שאתם חוזים במריבות כאלה כאשר הם מנסים להצהיר למעשה שהם לא אותו אדם והנה, זאת ההוכחה. כי עובדה שכל אחד מהם מתנהג אחרת ונלחם על שלו. הדרך למנוע את המריבה הזאת מראש היא לכבד את השונות שלהם כדי שיידעו שמותר להם לבחור אחרת בכל שלב בחייהם בהידברות ביניהם.
זה נשמע כמעט מובן מאליו אבל לתאומים באמת יכול להתפתח אופי שונה שעשוי לגרום לכם לנטות לכיוונו יותר מאשר לאח השני. זה מורגש גם אצל אחים רגילים ועל אחת כמה וכמה שאצל תאומים. אם אתם מפתחים את החיבה שלכם למישהו שמגלה נטיות ברורות כמו שלכם אתם עשויים להרגיש קרובים יותר אליו. זה מורגש גם אצל אחים שאינם תאומים ועל אחת כמה וכמה אצל תאומים שכמעט מרגישים אחד את השני בלי מילים. הפתרון לדבר כזה הוא פשוט למצוא את הייחודי בכל אחד מהם ולהתאהב בו, לומר להם את זה, לתת להם להרגיש שאתם אכן יודעים מה כל אחד מהם אוהב ויודע לעשות וכיצד האישיות של כל אחד מהם אהובה עליכם. מילות חיבה והתייחסות ברורה לתכונות האופי החיוביות והיפות שלהם תחזק אצלם את התחושה ששמים לב אליהם והם לא יצטרכו לריב אחד עם השני על דברים כאלה.
נכון יותר לומר – אל תבחרו צד, אבל ילדים אומרים ככה, אל תקחו את הצד שלו. הם רגישים מאוד לכל התערבות של ההורים במריבות שלהם ולכן זה נראה לפעמים כאילו הם בוחנים אתכם איך תגיבו ובמי תבחרו. הם לא רוצים לדעת מי מהם צודק אלא את מי מהם אתם אוהבים יורת ומעדיפים ולכן מצדדים בו בכל פעם. זה לא משנה להם כלל אם הם טועים והשני באמת צודק. ברוב המקרים לא זאת המטרה של המריבה שלהם. הם יעשו הכל כדי לבדל את העמדות שלהם כך שכל אחד מהם ידבר ויטען אחרת, אבל תכלס הם רוצים לדעת את מי אתם מתכוונים להעניש ואת מי לא ומבחינתם זהו המבחן האולטימטיבי לאהבת הורים. אל תשכחו גם שמה שנראה לכם כמו מריבה פעוטה שבה עשיתם את הטעות והודעתם להם מי מהם צודק ואת מי אתם מענישים, אפילו אם זה ממש שולי, הם יזכרו לכל החיים גם כשאתם תשכחו את זה מזמן. זה חלק מהרישום והתיעוד של מנגנון הזיכרון של התאומים והם לא יוותרו על זה לעולם. פשוט, אל תקחו צד ונסו לשכך את המריבה באמצעים אחרים מבלי להעדיף את אחד מהם. אם זה אפשרי להוציא את שניהם צודקים או שניהם טועים זה ייצור שוויון מסוים שירגיע אותם ויהפכו אתכם לאויב זמני, אבל אין ספק שזה עדיף לראות חזית מלוכדת של תאומים נגד ההורים מאשר אחד נגד השני.
ככל שהילדים גדלים הם לומדים אתכם יותר ולפעמים אפילו אתם לא תשימו לב לכך שהם מבינים את שפת הגוף שלכם גם אם לא אמרתם שום דבר. מריבות בין אחים קורות גם כאשר הם רוצים לוודא שההורים לא כושלים בשפה לא מילולית ולכן זה חלק מהבחינה המתמדת שלכם. שימו לב להטיות הגוף שלכם, הבעות פנים ואפילו טון הקול שלכם כאשר אתם מדברים אתם. אין ברירה אלא לסגל שוויון בכל המחוות הגופניות והמילוליות ולהיזהר לא להתפתות אפילו להשוואות ביניהם. זה בדיוק מה שעושה את כל ההבדל בין אחים שרבים לבין אחים שמפתחים זהות ברורה ומובחנת אבל עדיין תומכים אחד בשני. אין גם מקום להקלות בגלל מצב גופני ירוד יותר או הבדלים פיזיים שנוצרו בכל זאת עם הזמן, או בגלל מחלה או בעיה פיזית. זה לא נחשב בעיניהם לנסיבות מקילות.
ילדים מאוד אוהבים לנגן על הרגשות שלכם ואין כמעט הורה שלא מרגיש רגשות אשמה מסוימים. לכן, אל תנסו אפילו לפצות מישהו בצורה כזאת שהוא יוכל לנצל שוב בעתיד ולגרום לכם להתקבע בעמדת ההורה המפלה שצריך לפצות כל הזמן. זה גם גורם לקנאה וליריבות מרה בין האחים משום שאחד מרגיש שהוא נדחף אל מחוץ לתמונה על לא עוול בכפו. הרי הוא לא אשם בכך שאחיו זקוק לפיצוי בגלל משהו מסוים וזה לא משנה שזה מוצדק כי אולי קרה לו משהו שמצדיק זאת. היוצא מהכלל הוא היכולת שלכם להסביר לאח למה זה קורה אבל למצוא מהר דרך להשוות את התנאים ולעודד אותו להשתתף במפגן התמיכה האנושי באח שנפגע וקיבל פיצוי כלשהו בגלל זה. הרי טבעי שיכולים לקרות מצבים שבהם רק אחד מהם ייתקל בבעיה ולכן תצטרכו לפתור אותה. הפתרון הוא לגייס את האמפתיה של האח השני כדי לעזור לו יחד מבלי להוציא אותו מהכלל.
אתר מאובטח
שליחויות מהירות
רשת בפריסה ארצית
מחירים אטרקטיביים
מותגים מובילים
ייעוץ וליווי בתהליך הרכישה
