הורים לרך הנולד? כך תתניידו איתו בבטיחות..
20.10.2014
מדי שנה, אנחנו מתבשרים, בכל פעם מחדש, על הרוגים ופצועים רבים בתאונות הדרכים, אחוז ניכר מהם הם ילדים ותינוקות. ברור לנו, בהמשך לכך, כי על מנת למנוע מצבים מהסוג הזה, עלינו לנקוט בכל אמצעי הזהירות על הכביש. כשזה נוגע לילדים הנמצאים בתוך הרכב, הצורך בהתניידות זהירה מקבל חשיבות מכרעת עוד יותר. דרך עיקרית לשמור על כך היא באמצעות מושבי בטיחות – הנה כל מה שעליכם לדעת על הנושא.
סוגים מרכזיים של מושבי בטיחות
כצעד ראשון, יש להבין את המאפיינים העיקריים של שדה המשחק האמור. האבחנה העיקרית, בהקשר הזה, היא בין שלושה סוגים נבדלים של מושבי בטיחות. הסוג הראשון, סל קל, הוא כיסא נישא לרכב, אשר מיועד לילדים מגיל הלידה ועד לסביבות גיל שנה. את הסל קל יש למקם ברכב טרם כל נסיעה (המשקל הקל מקל על הנשיאה שלו מהבית לרכב), כאשר על התינוק לשבת כנגד כיוון הנסיעה.
כיסאות בטיחות, המיועדים לילדים בגילאי שנה עד ארבע שנים לערך, הם הקבוצה הבאה של המושבים. מושב בטיחות זה הוא מושב קבוע, במידה זו או אחרת, וההורים יכולים לבחור האם למקם את הילד שלהם עם או נגד כיוון הנסיעה.
לבסוף, יש להתייחס למושבי ההגבהה, הידועים יותר בתור בוסטרים. תכליתם היא להגביה את התינוק, כך שחגורת הבטיחות של הרכב תתאים לו באופן מיטבי. אין בהכרח גבול קבוע וחד משמעי בו יש לעבור מכיסא בטיחות לבוסטר (למעשה, יש כיסאות בטיחות המשמשים גם על תקן בוסטרים), אך בדרך כלל קהל היעד הוא ילדים בגילאי שלוש עד שמונה.
בטיחות ילדים ברכב בראי החוק
על מנת להסדיר את הנושא של בטיחות ילדים בעת נסיעה ברכב, חוקק משרד התחבורה מספר תקנות מרכזיות, אשר על ההורים לציית להן. תקנה 83 מטעם משרד התחבורה גורסת כי הורים אינם להסיע ילדים ברכבם במקרים הבאים:
- גילו של הילד הוא עד שלוש שנים והוא אינו רתום במושב בטיחות המתאים לגובה ולמשקל של הילד.
- גילו של הילד נע בין שלוש לשמונה, אך הוא אינו רתום במושב בטיחות או בבוסטר – גם כאן, בהתאם לגובהו ולמשקלו.
- גילו של הילד הוא עד שנה, והישיבה שלו ברכב נעשית עם כיוון הנסיעה.
- הילד, בלי קשר לגילו, יושב במושב אשר מולו נמצאת כרית אוויר. יוצא מכלל זה מצב הוא מנגנון הפעילות של כרית האוויר מנותק לחלוטין.
יחד עם הנאמר מעלה, ברור שכל הורה יכול למצוא אינספור סיבות אחרות, שלא נוגעות רק לחוק עצמו, על מנת לנקוט בכל אמצעי הבטיחות שהוזכרו מעלה. על פי מחקרים רבים, אמצעי הבטיחות, פשוטו כמשמעו, מצילים חיים: בארצות הברית, לראיה, ההערכות הן על ירידה של 71% במקרי תמותה של תינוקות כאשר הם משתמשים בכיסא בטיחות המותאם להם בצורה המלאה, או לחילופין ירידה של 54% עבור ילדים עד גיל ארבע.
מדי שנה, אנחנו מתבשרים, בכל פעם מחדש, על הרוגים ופצועים רבים בתאונות הדרכים, אחוז ניכר מהם הם ילדים ותינוקות. ברור לנו, בהמשך לכך, כי על מנת למנוע מצבים מהסוג הזה, עלינו לנקוט בכל אמצעי הזהירות על הכביש. כשזה נוגע לילדים הנמצאים בתוך הרכב, הצורך בהתניידות זהירה מקבל חשיבות מכרעת עוד יותר. דרך עיקרית לשמור על כך היא באמצעות מושבי בטיחות – הנה כל מה שעליכם לדעת על הנושא.
סוגים מרכזיים של מושבי בטיחות
כצעד ראשון, יש להבין את המאפיינים העיקריים של שדה המשחק האמור. האבחנה העיקרית, בהקשר הזה, היא בין שלושה סוגים נבדלים של מושבי בטיחות. הסוג הראשון, סל קל, הוא כיסא נישא לרכב, אשר מיועד לילדים מגיל הלידה ועד לסביבות גיל שנה. את הסל קל יש למקם ברכב טרם כל נסיעה (המשקל הקל מקל על הנשיאה שלו מהבית לרכב), כאשר על התינוק לשבת כנגד כיוון הנסיעה.
כיסאות בטיחות, המיועדים לילדים בגילאי שנה עד ארבע שנים לערך, הם הקבוצה הבאה של המושבים. מושב בטיחות זה הוא מושב קבוע, במידה זו או אחרת, וההורים יכולים לבחור האם למקם את הילד שלהם עם או נגד כיוון הנסיעה.
לבסוף, יש להתייחס למושבי ההגבהה, הידועים יותר בתור בוסטרים. תכליתם היא להגביה את התינוק, כך שחגורת הבטיחות של הרכב תתאים לו באופן מיטבי. אין בהכרח גבול קבוע וחד משמעי בו יש לעבור מכיסא בטיחות לבוסטר (למעשה, יש כיסאות בטיחות המשמשים גם על תקן בוסטרים), אך בדרך כלל קהל היעד הוא ילדים בגילאי שלוש עד שמונה.
בטיחות ילדים ברכב בראי החוק
על מנת להסדיר את הנושא של בטיחות ילדים בעת נסיעה ברכב, חוקק משרד התחבורה מספר תקנות מרכזיות, אשר על ההורים לציית להן. תקנה 83 מטעם משרד התחבורה גורסת כי הורים אינם להסיע ילדים ברכבם במקרים הבאים:
- גילו של הילד הוא עד שלוש שנים והוא אינו רתום במושב בטיחות המתאים לגובה ולמשקל של הילד.
- גילו של הילד נע בין שלוש לשמונה, אך הוא אינו רתום במושב בטיחות או בבוסטר – גם כאן, בהתאם לגובהו ולמשקלו.
- גילו של הילד הוא עד שנה, והישיבה שלו ברכב נעשית עם כיוון הנסיעה.
- הילד, בלי קשר לגילו, יושב במושב אשר מולו נמצאת כרית אוויר. יוצא מכלל זה מצב הוא מנגנון הפעילות של כרית האוויר מנותק לחלוטין.
יחד עם הנאמר מעלה, ברור שכל הורה יכול למצוא אינספור סיבות אחרות, שלא נוגעות רק לחוק עצמו, על מנת לנקוט בכל אמצעי הבטיחות שהוזכרו מעלה. על פי מחקרים רבים, אמצעי הבטיחות, פשוטו כמשמעו, מצילים חיים: בארצות הברית, לראיה, ההערכות הן על ירידה של 71% במקרי תמותה של תינוקות כאשר הם משתמשים בכיסא בטיחות המותאם להם בצורה המלאה, או לחילופין ירידה של 54% עבור ילדים עד גיל ארבע.