משלוח חינם בקנייה ב- 250 ₪ ומעלה | 09-9510100
משלוח חינם בקנייה ב- 250 ₪ ומעלה | 09-9510100
כל הילדים הצעירים, בגילאים שונים, מפגינים מדי פעם התנהגות שעלולה להתפרש כאימפולסיבית או מתריסה. לעתים ההתנהגויות הללו הן חלק מתגובה רגשית נורמלית, אך לעתים הן עשויות להיות קיצוניות, מוגזמות או מחוץ לנורמה בהתאם לרמה ההתפתחותית שלהם. במקרים כאלו, ייתכן ומדובר בהפרעה התנהגותית. לאילו התנהגויות כדאי לשים לב? מהן ההפרעות הנפוצות ביותר? החל מהשלב בו הם נולדים ואנו מניחים אותם באהבה בלול, בתוך סלקל ועמוק בלב והרבה אחרי שהם גדלים ונעשים עצמאיים, הנה כל מה שכדאי לדעת על התנהגויות חריגות אצל ילדים, וגם דרכי אבחון ופתרונות אפשריים.
ככלל, מגדירים הפרעת התנהגות כדפוס של התנהגויות החורגות מהנורמה ונמשכות לפחות שישה חודשים, כשהן גורמות לבעיות בבית הספר, בבית ובמצבים חברתיים שונים.
עם זאת, חשוב להפריד בין התנהגויות מאתגרות שילדים מציגים לפעמים לבין הפרעות התנהגות. כמעט לכל הילדים יהיו התקפי זעם או יפעלו בדרכים תוקפניות, כועסות או מתריסות בשלב מסוים של התפתחותם. על אף שהתנהגויות אלה מאתגרות, פעמים רבות הן חלק נורמלי מהילדות – אך לעתים הן דורשות בחינה מיוחדת.
אנשי מקצוע בתחום הבריאות מאבחנים הפרעה התנהגותית רק כשהיא חמורה, מתמשכת או מחוץ לטווח הנורמה בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילד.
חשוב לשים לב כי הפרעות התנהגות שונות מהפרעות של ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, הכוללים מצבים נוירו-התפתחותיים המשפיעים על האופן שבו ילדים מתקשרים ומעבדים גירויים תחושתיים. עבור ילדים המצויים על הרצף האוטיסטי, ההפרעות עשויות להיות מאתגרות אך הן קשורות במידה רבה לאופן שבו הם חווים את העולם.
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה הגורמת לקושי ביכולת למקד את הקשב, והיא עלולה לגרום גם להיפראקטיביות ואימפולסיביות.
יש שלושה סוגים של הפרעות קשב וריכוז (ADHD), כשהאבחנה תלויה בסימפטומים הנפוצים ביותר שמציג הילד:
ילד עם ADHD הנכלל תחת הקטגוריה הראשונה (טיפוס לא קשוב), עשוי להציג את ההתנהגויות הבאות:
ילד עם ADHD הנכלל תחת הקטגוריה השנייה (היפראקטיבי-אימפולסיבי), עשוי להציג את ההתנהגויות הבאות:
ילד עם ADHD הנכלל תחת הקטגוריה השלישית (משולב), יפגין התנהגויות משולבות של שתי הקטגוריות.
לרוב, רופאים נוטים לאבחן ADHD רק לאחר גיל 6, זאת מאחר והתסמינים לרוב ברורים ונוכחים יותר כשהילד מתחיל ללמוד בבית הספר ונדרש להסתגל לפעילויות שקטות ומרוכזות יותר.
ילדים עם הפרעת התנהגות מסוג CD נוטים למרוד בכללים חברתיים בסיסיים ולרמוס בתוך כך את זכויותיהם של אחרים. עשויה להיות לכך השפעה משמעותית על חייו האקדמיים של הילד בבגרותו, כמו גם על אספקטים חברתיים וזוגיים. הפרעת התנהגות עשויה להתפתח בגילאי הילדות ובגיל ההתבגרות.
הסימפטומים של CD כוללים:
צעירים רבים עם CD מתקשים לפרש התנהגות של אחרים. כך למשל, הם עשויים להאמין שאדם מתנהג כלפיהם בצורה עוינת – כשבפועל הוא לא. בסופו של דבר, זה עלול לגרום להם להתנהג בצורה תוקפנית ואלימה עוד יותר.
אנשים עם CD עשויים לחוות קושי בהרגשת אמפתיה כלפי הזולת, או לסבול מהפרעות חרדה או הפרעת דחק פוסט טראומטית המשפיעה על מחשבותיהם או התנהגותם.
על פי Mental Health America, הפרעת התנהגות מסוג CD עשויה להשפיע על 6%-16% מהבנים באוכלוסייה הכללית ועל 2%-9% מהבנות.
ילדים ובני נוער עם ODD מפגינים דפוס מתמשך של התנהגות עוינת כלפי דמויות סמכות, דוגמת הורים, מטפלים או מורים. בניגוד להפרעת התנהגות מסוג CD, ילדים עם ODD נוטים להפר כללים מינוריים, ולא נורמות חברתיות מרכזיות.
סימפטומים נפוצים של ODD כוללים:
חלק מהגורמים הקליניים מותחים ביקורת על המושג ODD, בטענה שהוא מכליל תחתיו גם ילדים עם התנהגות נורמלית. לטענתם, ילדים עלולים להתנהג בכעס או בהתרסה כשהם לא מרוצים, ולכן זה עשוי להיות מורכב יותר להבחין בין ODD לבין התנהגות שקשורה ללחץ.
רופאים מאבחנים ODD רק אם ההתנהגות נמשכת מעל ל-6 חודשים, גורמת להפרעה קבועה בבית או בבית הספר ואינה תוצאה של מצב בריאותי או נפשי אחר.
אין גורם אחד להפרעות התנהגות, וסביר להניח שמדובר בשילוב בין גורמים פיזיולוגיים וסביבתיים. עם זאת, חשוב לציין שלכל ילד, מכל רקע, מגדר או מצב סוציו-אקונומי עלולות להיות הפרעות התנהגותיות. הנה כמה מהגורמים המשפיעים על התפתחותן של הפרעות אלה:
עדויות מצביעות על כך ששינויים במבנה המוח, בהתפתחות וברמות הנוירוטרנסמיטורים עשויים להשפיע על הופעתן של הפרעות התנהגות. כך לדוגמה, אזורים במוח השולטים בקשב נמצאו פעילים פחות בקרב ילדים עם ADHD, ורמה נמוכה של סרוטונין ורגישות גבוהה לקורטיזול (הורמון הלחץ) נמצא כמשחק תפקיד בהופעת תוקפנות.
נוסף על כך, גם למבנים המשפיעים על יכולת הלמידה יש תפקיד חשוב בהופעת תסמינים של הפרעות התנהגות, שכן נמצא כי ילדים עם מוגבלות שכלית נוטים לסבול מהפרעות התנהגות פי שניים מילדים ללא מוגבלות שכלית.
נראה כי הפרעות התנהגותיות שכיחות יותר בקרב תינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך או שנולדו לפני הזמן. ODD גם שכיח יותר בקרב ילדים שנחשפו לרעלנים ברחם, דוגמת עישון טבק, או בילדים שהוריהם או המטפלים שלהם סובלים מהפרעות שימוש בסמים.
הפרעות התנהגות עשויות להיות גנטיות ולהופיע אצל מספר בני משפחה, מה שעלול להצביע על נטייה גנטית של אנשים לפתח התנהגויות כאלה. עם זאת, במקרה של ODD, מדענים לא זיהו מקור גנטי שיוכל להצביע על אלמנט של תורשה. מחקרים וותיקים יותר מצאו כי אנשים עם הפרעות ODD, ADHD ו-CD חולקים תכונות גנטיות דומות, אך אף אחת מהן לא הייתה ייחודית להפרעות אלה.
בנים נוטים לסבול מהפרעות התנהגויות יותר מאשר בנות. לא ברור אם הדבר נובע מהבדלים ביולוגיים או מפערים בנורמות ובציפיות המגדריות, המשפיעים על האופן שבו ילדים מתפתחים לגברים ומהאופן שבו מצופה מהם להתנהג.
כך למשל, בנות עם ODD נמצאות בסבירות גבוהה יותר להביע תוקפנות באמצעות מילים – ולא מעשים. המשמעות היא שהפרעת ההתנהגות תהיה ברורה פחות, ולכן הסיכוי לאבחן אותה פוחת.
טראומה פסיכולוגית היא תגובה רגשית ופיזית ללחץ חמור או כרוני. חשיפה מוקדמת לטראומה יכולה להשפיע על התפתחות הילד.
כל חוויה שגורמת למצוקה משמעותית עשויה להיות טראומטית, אך הנה כמה מהדוגמאות הנפוצות ביותר שעלולות להשפיע על ילדים ולגרום להם לפתח טראומה מאובחנת:
הפרעות התנהגותיות שכיחות יותר בקרב אנשים בעלי הכנסה נמוכה, שכן הם עלולים לסבול מרמות גבוהות יותר של מתח. כמו כן, לעתים מבלבלים בין מתח טראומתי של ילדים לבין הפרעה התנהגותית, כיוון שהתסמינים בחלקם חופפים זה לזה.
כדי להבין האם לילד יש הפרעה התנהגותית, חשוב מאוד להתייעץ עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. מומחה יוכל לאבחן את ההפרעה באמצעות תהליך הערכה, שיכלול בין השאר:
הורים לא יכולים לאבחן הפרעות התנהגות בעצמם.
אבחון מוקדם יכול לשפר משמעותית את יעילות הטיפולים. עם זאת, פסיכולוגי ילדים לא יאבחנו הפרעה התנהגותית אצל ילדים צעירים מאוד, בייחוד בגיל הגן ומטה. הסיבה לכך היא שעשוי להיות מאתגר להבדיל בין התנהגות נורמלית להתנהגות חריגה בקבוצת גיל זו. כדאי לדעת: מעל ל-80% מהילדים בגילאי הגן חווים התקפי זעם קלים מדי פעם. כיוון שילדים צעירים חווים שינויים התפתחותיים עצומים בפרק זמן קצר, הם עלולים להפגין גם התנהגויות הנראות כמו הפרעות התנהגות.
הטיפול בהפרעות התנהגות יכול להשתנות בהתאם לצרכי הילד, צרכי משפחתו וכן סוג ההפרעה ומידת החומרה שלה. גישות טיפול העשויות לעזור לילד ולהקל עליו כוללות:
סבלנות, אמפתיה ועידוד חשובים כדי להגביר את ההערכה העצמית של הילד. סגנון הורות סמכותי הכולל גם הקשבה לילדים וקביעת כללים וגבולות ברורים מועיל אף הוא.
מומלץ ליצור קשר עם רופא הילדים במידה ואתם מרגישים שהילד מפגין הפרעות התנהגות או התפתחות. בהתאם לצורך, רופא המשפחה יפנה את הילד למומחה, דוגמת רופא ילדים התפתחותי-התנהגותי, פסיכולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או נוירולוג ילדים. במקביל, חשוב גם שההורים יקבלו תמיכה לאורך הדרך וימצאו מקום לפרוק, ללמוד ולרכוש כלים לסייע לילד.
כל הילדים הצעירים, בגילאים שונים, מפגינים מדי פעם התנהגות שעלולה להתפרש כאימפולסיבית או מתריסה. לעתים ההתנהגויות הללו הן חלק מתגובה רגשית נורמלית, אך לעתים הן עשויות להיות קיצוניות, מוגזמות או מחוץ לנורמה בהתאם לרמה ההתפתחותית שלהם. במקרים כאלו, ייתכן ומדובר בהפרעה התנהגותית. לאילו התנהגויות כדאי לשים לב? מהן ההפרעות הנפוצות ביותר? החל מהשלב בו הם נולדים ואנו מניחים אותם באהבה בלול, בתוך סלקל ועמוק בלב והרבה אחרי שהם גדלים ונעשים עצמאיים, הנה כל מה שכדאי לדעת על התנהגויות חריגות אצל ילדים, וגם דרכי אבחון ופתרונות אפשריים.
ככלל, מגדירים הפרעת התנהגות כדפוס של התנהגויות החורגות מהנורמה ונמשכות לפחות שישה חודשים, כשהן גורמות לבעיות בבית הספר, בבית ובמצבים חברתיים שונים.
עם זאת, חשוב להפריד בין התנהגויות מאתגרות שילדים מציגים לפעמים לבין הפרעות התנהגות. כמעט לכל הילדים יהיו התקפי זעם או יפעלו בדרכים תוקפניות, כועסות או מתריסות בשלב מסוים של התפתחותם. על אף שהתנהגויות אלה מאתגרות, פעמים רבות הן חלק נורמלי מהילדות – אך לעתים הן דורשות בחינה מיוחדת.
אנשי מקצוע בתחום הבריאות מאבחנים הפרעה התנהגותית רק כשהיא חמורה, מתמשכת או מחוץ לטווח הנורמה בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילד.
חשוב לשים לב כי הפרעות התנהגות שונות מהפרעות של ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, הכוללים מצבים נוירו-התפתחותיים המשפיעים על האופן שבו ילדים מתקשרים ומעבדים גירויים תחושתיים. עבור ילדים המצויים על הרצף האוטיסטי, ההפרעות עשויות להיות מאתגרות אך הן קשורות במידה רבה לאופן שבו הם חווים את העולם.
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה הגורמת לקושי ביכולת למקד את הקשב, והיא עלולה לגרום גם להיפראקטיביות ואימפולסיביות.
יש שלושה סוגים של הפרעות קשב וריכוז (ADHD), כשהאבחנה תלויה בסימפטומים הנפוצים ביותר שמציג הילד:
ילד עם ADHD הנכלל תחת הקטגוריה הראשונה (טיפוס לא קשוב), עשוי להציג את ההתנהגויות הבאות:
ילד עם ADHD הנכלל תחת הקטגוריה השנייה (היפראקטיבי-אימפולסיבי), עשוי להציג את ההתנהגויות הבאות:
ילד עם ADHD הנכלל תחת הקטגוריה השלישית (משולב), יפגין התנהגויות משולבות של שתי הקטגוריות.
לרוב, רופאים נוטים לאבחן ADHD רק לאחר גיל 6, זאת מאחר והתסמינים לרוב ברורים ונוכחים יותר כשהילד מתחיל ללמוד בבית הספר ונדרש להסתגל לפעילויות שקטות ומרוכזות יותר.
ילדים עם הפרעת התנהגות מסוג CD נוטים למרוד בכללים חברתיים בסיסיים ולרמוס בתוך כך את זכויותיהם של אחרים. עשויה להיות לכך השפעה משמעותית על חייו האקדמיים של הילד בבגרותו, כמו גם על אספקטים חברתיים וזוגיים. הפרעת התנהגות עשויה להתפתח בגילאי הילדות ובגיל ההתבגרות.
הסימפטומים של CD כוללים:
צעירים רבים עם CD מתקשים לפרש התנהגות של אחרים. כך למשל, הם עשויים להאמין שאדם מתנהג כלפיהם בצורה עוינת – כשבפועל הוא לא. בסופו של דבר, זה עלול לגרום להם להתנהג בצורה תוקפנית ואלימה עוד יותר.
אנשים עם CD עשויים לחוות קושי בהרגשת אמפתיה כלפי הזולת, או לסבול מהפרעות חרדה או הפרעת דחק פוסט טראומטית המשפיעה על מחשבותיהם או התנהגותם.
על פי Mental Health America, הפרעת התנהגות מסוג CD עשויה להשפיע על 6%-16% מהבנים באוכלוסייה הכללית ועל 2%-9% מהבנות.
ילדים ובני נוער עם ODD מפגינים דפוס מתמשך של התנהגות עוינת כלפי דמויות סמכות, דוגמת הורים, מטפלים או מורים. בניגוד להפרעת התנהגות מסוג CD, ילדים עם ODD נוטים להפר כללים מינוריים, ולא נורמות חברתיות מרכזיות.
סימפטומים נפוצים של ODD כוללים:
חלק מהגורמים הקליניים מותחים ביקורת על המושג ODD, בטענה שהוא מכליל תחתיו גם ילדים עם התנהגות נורמלית. לטענתם, ילדים עלולים להתנהג בכעס או בהתרסה כשהם לא מרוצים, ולכן זה עשוי להיות מורכב יותר להבחין בין ODD לבין התנהגות שקשורה ללחץ.
רופאים מאבחנים ODD רק אם ההתנהגות נמשכת מעל ל-6 חודשים, גורמת להפרעה קבועה בבית או בבית הספר ואינה תוצאה של מצב בריאותי או נפשי אחר.
אין גורם אחד להפרעות התנהגות, וסביר להניח שמדובר בשילוב בין גורמים פיזיולוגיים וסביבתיים. עם זאת, חשוב לציין שלכל ילד, מכל רקע, מגדר או מצב סוציו-אקונומי עלולות להיות הפרעות התנהגותיות. הנה כמה מהגורמים המשפיעים על התפתחותן של הפרעות אלה:
עדויות מצביעות על כך ששינויים במבנה המוח, בהתפתחות וברמות הנוירוטרנסמיטורים עשויים להשפיע על הופעתן של הפרעות התנהגות. כך לדוגמה, אזורים במוח השולטים בקשב נמצאו פעילים פחות בקרב ילדים עם ADHD, ורמה נמוכה של סרוטונין ורגישות גבוהה לקורטיזול (הורמון הלחץ) נמצא כמשחק תפקיד בהופעת תוקפנות.
נוסף על כך, גם למבנים המשפיעים על יכולת הלמידה יש תפקיד חשוב בהופעת תסמינים של הפרעות התנהגות, שכן נמצא כי ילדים עם מוגבלות שכלית נוטים לסבול מהפרעות התנהגות פי שניים מילדים ללא מוגבלות שכלית.
נראה כי הפרעות התנהגותיות שכיחות יותר בקרב תינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך או שנולדו לפני הזמן. ODD גם שכיח יותר בקרב ילדים שנחשפו לרעלנים ברחם, דוגמת עישון טבק, או בילדים שהוריהם או המטפלים שלהם סובלים מהפרעות שימוש בסמים.
הפרעות התנהגות עשויות להיות גנטיות ולהופיע אצל מספר בני משפחה, מה שעלול להצביע על נטייה גנטית של אנשים לפתח התנהגויות כאלה. עם זאת, במקרה של ODD, מדענים לא זיהו מקור גנטי שיוכל להצביע על אלמנט של תורשה. מחקרים וותיקים יותר מצאו כי אנשים עם הפרעות ODD, ADHD ו-CD חולקים תכונות גנטיות דומות, אך אף אחת מהן לא הייתה ייחודית להפרעות אלה.
בנים נוטים לסבול מהפרעות התנהגויות יותר מאשר בנות. לא ברור אם הדבר נובע מהבדלים ביולוגיים או מפערים בנורמות ובציפיות המגדריות, המשפיעים על האופן שבו ילדים מתפתחים לגברים ומהאופן שבו מצופה מהם להתנהג.
כך למשל, בנות עם ODD נמצאות בסבירות גבוהה יותר להביע תוקפנות באמצעות מילים – ולא מעשים. המשמעות היא שהפרעת ההתנהגות תהיה ברורה פחות, ולכן הסיכוי לאבחן אותה פוחת.
טראומה פסיכולוגית היא תגובה רגשית ופיזית ללחץ חמור או כרוני. חשיפה מוקדמת לטראומה יכולה להשפיע על התפתחות הילד.
כל חוויה שגורמת למצוקה משמעותית עשויה להיות טראומטית, אך הנה כמה מהדוגמאות הנפוצות ביותר שעלולות להשפיע על ילדים ולגרום להם לפתח טראומה מאובחנת:
הפרעות התנהגותיות שכיחות יותר בקרב אנשים בעלי הכנסה נמוכה, שכן הם עלולים לסבול מרמות גבוהות יותר של מתח. כמו כן, לעתים מבלבלים בין מתח טראומתי של ילדים לבין הפרעה התנהגותית, כיוון שהתסמינים בחלקם חופפים זה לזה.
כדי להבין האם לילד יש הפרעה התנהגותית, חשוב מאוד להתייעץ עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. מומחה יוכל לאבחן את ההפרעה באמצעות תהליך הערכה, שיכלול בין השאר:
הורים לא יכולים לאבחן הפרעות התנהגות בעצמם.
אבחון מוקדם יכול לשפר משמעותית את יעילות הטיפולים. עם זאת, פסיכולוגי ילדים לא יאבחנו הפרעה התנהגותית אצל ילדים צעירים מאוד, בייחוד בגיל הגן ומטה. הסיבה לכך היא שעשוי להיות מאתגר להבדיל בין התנהגות נורמלית להתנהגות חריגה בקבוצת גיל זו. כדאי לדעת: מעל ל-80% מהילדים בגילאי הגן חווים התקפי זעם קלים מדי פעם. כיוון שילדים צעירים חווים שינויים התפתחותיים עצומים בפרק זמן קצר, הם עלולים להפגין גם התנהגויות הנראות כמו הפרעות התנהגות.
הטיפול בהפרעות התנהגות יכול להשתנות בהתאם לצרכי הילד, צרכי משפחתו וכן סוג ההפרעה ומידת החומרה שלה. גישות טיפול העשויות לעזור לילד ולהקל עליו כוללות:
סבלנות, אמפתיה ועידוד חשובים כדי להגביר את ההערכה העצמית של הילד. סגנון הורות סמכותי הכולל גם הקשבה לילדים וקביעת כללים וגבולות ברורים מועיל אף הוא.
מומלץ ליצור קשר עם רופא הילדים במידה ואתם מרגישים שהילד מפגין הפרעות התנהגות או התפתחות. בהתאם לצורך, רופא המשפחה יפנה את הילד למומחה, דוגמת רופא ילדים התפתחותי-התנהגותי, פסיכולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או נוירולוג ילדים. במקביל, חשוב גם שההורים יקבלו תמיכה לאורך הדרך וימצאו מקום לפרוק, ללמוד ולרכוש כלים לסייע לילד.
אתר מאובטח
שליחויות מהירות
רשת בפריסה ארצית
מחירים אטרקטיביים
מותגים מובילים
ייעוץ וליווי בתהליך הרכישה
