קשר בין אחים הוא קשר חשוב מאוד ומורכב. בניגוד לקשר בין חברים, שיכול להיות זמני ובשלב מסוים איש איש ילך לדרכו. קשר בין אחים ישאר לתמיד, ולכן ככל שניטע בתור הורים ערכים הקשורים לחשיבות הקשר ונחזק אותו וגם נהיה מוכנים להתמודד עם קשת של רגשות ומצבים בילדות, כולל קנאה, כך הבסיס לקשר יהיה חזק ויוכל להמשיך גם בעתיד, הרבה אחרי שהקן יתרוקן. אז איך להתמודד עם קנאה?
קודם כל: לתת לה מקום
קנאה היא רגש לגיטימי והיא צצה ומופיעה בכל מקום וגם בכל גיל ומסגרת: בבי”ס, בצבא, באוניברסיטה וגם בעבודה. לכן אך טבעי שהיא תופיע בין אחים שחיים באותו בית וניזונים מאהבתם ותשומת ליבם של אותם הורים (וגם קרובי משפחה אחרים). לכן, כאשר מזהים מצב של קנאה, חשוב קודם כל לא לבטל אותה אלא לתת לה מקום. אל תדחיקו אותה ביניכם לבין עצמכם כי הקנאה אומרת שאתם עושים משהו לא תקין, אלא תתייחסו לסיטואציה.
איך בכלל מזהים קנאה?
בניגוד לכעס, עצב או שמחה, לקנאה אין סממנים חיצוניים המאפשרים לזהות אותה באופן מיידי וחד משמעי. צריך לשים לב להתנהגות הילד ולסיטואציה בה הדבר מתרחש כדי להבין שמדובר על תגובה הנובעת מקנאה. לדוגמה, בשעת פעילות משותפת או משחק, כאשר אחד האחים מבין או מצליח יותר, האח המקנא עלול להראות שתלטנות ולהוציא את אחיו מהפעילות או המשחק. כאשר ישנה אלימות כלשהי, צעקות, חטיפת צעצוע ועוד, הדבר יכול להעיד על קנאה. כאשר מדובר על מצב בו גם אחד ההורים מעורב וגרם לקנאה, האח המקנא יכול להוציא את הקנאה מול ההורה בעשיית דווקא בצורה כלשהי או לחילופין באמצעות חנופת יתר או דביקות מול ההורה מרצון לקבל תשומת לב רבה יותר.
איך הורים יכולים לגרום לקנאה בין אחים?
תגובות או אמירות של הורים במצבים מסוימים יכולים לגרום לקנאה רבה יותר, ולכן ישנן אמירות או התנהגויות שעדיף להימנע מהן, גם אם נראה שבאותו רגע הן ישיגו את המטרה. למשל:
- השוואה: פעמים רבות, כדי לעודד ילד להתנהגות מסוימת או דווקא כדרך להפחית אותה, הורים משתמשים בהשוואה מול האח. למשל: “תראה, עמית כבר התקלח. למה אתה לא הולך?”, או “תראה באיזו מהירות אח שלך התלבש”. אם אתם רוצים לחזק התנהגות מסוימת חפשו דרך אחרת כמו התלהבות כאשר הילד מבצע את הפעולה. לכל ילד האופי שלו, החוזקות והחולשות שלו, והדרך לחזק או להעצים לא צריכה להיות באמצעות השוואה. הדבר רק יגרום למתח וקנאה.
- תחרותיות: בתחרות אמנם יכול להיות אפקט מדרבן ומעורר מוטיבציה אך זאת בתנאי שמדובר על תחום ששני האחים חזקים בו באותה מידה. בכלל, עדיף לעורר תחרותיות אצל הילד בינו מול עצמו, למשל: “אתמול לקח לך רבע שעה להתלבש. בוא נראה האם היום יקח לך קצת פחות”. אם מדובר למשל על ספורט, לא תמיד האחים בעלי כושר זהה ותחרות על אותו אתגר יכולה לגרום אצל המפסיד לתסכול וקנאה וגם למחשבה שהוא אינו טוב בתחום. עדיף לאתגר כל אחד בתחומים בהם הוא חזק ולא זה מול זה.
- “אצלנו כולם מקבלים אותו דבר”: אמנם שוויון הוא ערך חשוב במשפחה, אך הדבר לא אומר שכל ילד מקבל את אותו דבר באותו זמן. חשוב לא לתת להם את התחושה הזו ולהשלות אותם, אלא להסביר שכולם אהובים וחשובים באותה מידה אך כל אחד מקבל דברים בהתאם לצורך וגם בהתאם לגיל (למשל דמי כיס) ולא בהכרח כולם מקבלים אותו דבר ובאותו זמן.
לידת תינוק- אירוע מטלטל שיכול לעורר קנאה
קנאה בין אחים יכולה להתעורר כאשר הכל בבית יציב וברור. על אחת כמה וכמה כאשר דברים במשפחה משתנים באופן משמעותי. כל שינוי, גם אם הוא חיובי ומשמח, מטלטל את עולמם של הילדים ויכול לעורר רגשות חזקים. מצב בולט כזה הוא אח חדש שנוסף למשפחה. כך, האח הקטן כבר לא הכי קטן, האח הבכור אחראי על יותר אחים קטנים ויכולה להיות קנאה שלהם זה כלפי זה וגם כלפי הקטן שעדיין לא מבין את מעמדו. כאן המקום של ההורים לאזן ולמתן את הסיטואציה. חשוב לא להיות עסוקים רק בתינוק אלא גם באחים. כדאי לשתף את האחים ולתת להם תפקידים שהם יכולים לעמוד בהם ובכלל לתת להם להרגיש חלק. למשל, אם קיבלתם חבילת לידה במתנה, תנו לאחים לפתוח אותה ולהוציא את המוצרים מתוכה ועשו זאת כפעילות מלהיבה וכיפית.
עוד כמה טיפים למניעת קנאה או התמודדות איתה
- לשקף לילד את ההרגשה ולאפשר לו לבטא: כאשר כבר מרגישים את הקנאה, שקפו לילד את העניין במשפט כמו: אני רואה שאתה מקנא כי אחיך קיבל נעליים חדשות ואתה לא. אני מבין/נה אותך. אם הוא מגיב בפרץ רגשות כמו בכי תנו לכך מקום וראו בכך פריקת המטען שהצטבר בעקבות הקנאה. ההמשך הוא מתן הסבר שיספק את הילד כמו: הנעליים של אחיך כבר היו קטנות עליו. שלך עדיין טובות. כשיהיו קטנות נקנה גם לך. אפשר גם לשאול א.ת הילד מה הפתרון או מה היה גורם לו להרגיש אחרת. השתדלו לא לזרוק הבטחות שווא כמו: בשבוע הבא נקנה לך גם.
- זמן איכות: נסו לבלות זמן איכות עם כל ילד. אפשר לבלות בחוץ בפעילות שהילד בוחר, או לבחור לשניכם פעילות בהתאם לדברים שמושכים את הילד ומעניינים אותו. גם משחק בבית, צפיה יחד בסרט, קריאה משותפת או פאזל יעשו את העבודה. תנו לילד את התחושה שהזמן המשותף קשור רק לשניכם ולא תלוי מצב הקשור לאחים האחרים על ידי כך שתקבעו זמן בילוי משותף מראש, וזמן זה תלוי רק בכם.
