אמונות תפלות בהיריון

09.11.2017

שתף באמצעות

להיות בהריון זה נפלא. חוץ מזה, זה גם מלחיץ, מרגש, כואב, מציק ועוד המון דברים אחרים. מלבד כל הטוב הזה, היום, בעידן המידע והאינטרנט, מתפרסמים כל שבוע מחקרים חדשניים, חלקם סותרים את הקודמים. מצב זה של חוסר וודאות ועומס של מידע מסביר אולי מדוע האמונות התפלות הנוגעות להריון עדיין אתנו. להלן סקירה קצרה של כמה מן אמונות אלו.

אל תספר לאף אחד

על פי אמונה אחת, שאולי אינה כה תפלה, אין לספר לאף אחד על ההריון עד לסיום השליש הראשון. יש מי שמאמין שגילוי ההריון בשלב מוקדם יגרום לקנאה, לעין הרע, וחלילה לתוצאות עצובות. אז נכון, עין הרע זה עניין של אמונה, אך מבחינה אובייקטיבית, השליש הראשון של ההריון ידוע כתקופה שבה מתרחשות רוב ההפלות, רובן בשל סיבה רפואית. על כן, נשים רבות בוחרות לא לספר בשלב הזה על ההריון לא מתוך חשש אמיתי מעין הרע, אלא מתוך ידיעה שאם יקרה משהו חלילה, יהיה להן צורך להסביר כעת לכל מי שיודע מה קרה. ואולי יש נשים שפשוט מעדיפות לדחות מעט את השלב שבו הבטן שלהן תהפוך לרכוש ציבורי, שלב שבו כל אדם זר או מכר מרגיש שהוא יכול פשוט לגעת בבטן, ולהרגיש מעט מהפלא הזה.

צורה לך

אחת מהאמונות התפלות המשעשעות ביותר מקורה אולי בתקופה שבה לא היו בדיקות אולטרה-סאונד וחכמים או חכמות שונים ניסו לנחש את מינו של הילד על פי סממנים חיצוניים. על פי אמונה מוכרת, כאשר אישה הרה נושאת בבטנה בת, הרי שאותה עוברית קטנה “מוצצת” מאמה את כל יופייה. כך, טוענים המאמינים, תהיה האישה ההרה איך לומר… לא נאה במיוחד. הניסיון לנחש את אם האישה תלד בן או בת מקבל את ביטויו גם באמונה אחרת לפיה צורת הבטן של האישה מנבאת את מינו של היילוד. מי שתטרח ותעשה תחקיר קצר בין נשות המשפחה, תגלה כי בין הקשר בין אמונה זו לבין המציאות רופף מאוד. למרות זאת יש מי שישבעו שהאמונה מבוססת לגמרי, ואף יביאו הוכחות לכך שניחושיהם הוכחו כנכונים. לא בטוח שמומלץ להאמין לאותם האנשים, אחרי הכול, יש להם 50% סיכוי להיות צודקים.

קונים ומשאירים בחנות

אמונה תפלה נוספת שגם היא אולי מתבססת על סיבה אובייקטיבית, קשורה בהכנות המתבצעות לקראת בואו של הרך הנולד. על פי אמונה זו, אפשר לרכוש חבילת מוצרי תינוקות לפני הלידה, אך אסור להכניס אותה הביתה, אלא השיבה מבית החולים בידיים מלאות. אמונה זו כולל גם את הלול, גם עגלות לתינוק, ואפילו בגדים. אפשר לומר כי גם במקרה זה שולטת עין הרע, אך למעשה בבסיסה של אמונה זו נמצאת ההכרה כי ישנן לא כל הלידות מסתיימות כמתוכנן. על כן, חנויות מוצרי התינוקות נוהגות ברגישות מרובה ומציעות לספק את המוצרים לאחר הלידה ישירות לביתה של היולדת.

אי שם בארץ רחוקה

לסיום, נזכיר כמה אמונות תפלות ממקומות אחרים בעולם. אמונות רבות מקשרות בין הדברים שבהם מביטה האישה ההרה לבין מצב עוברה. בקרב שכננו בסעודיה למשל, לא מומלץ להכניס לביתה של אישה הרה ארנב. על פי האמונה אישה בהריון שתלטף או אפילו תסתכל על ארנב, מסתכנת בכך שלילד שיוולד יהיו שיניים בולטות. בגואטמלה לעומת זאת, מי שמביטה בקשת בענן תינוקה עלול לסבול ממום כלשהו. אמונות תפלות אחרות קשורות במזון שאוכלת האישה. בניגריה למשל נשים הרות משתדלות להימנע מבשר כדי שהרך הנולד לא יירש את התכונות השליליות של החיה, ובקרב האינדיאנים מאכלים מסוימים עלולים להותיר סימנים וכתמים על גוף היילוד.

תהיה האמונה אשר תהיה, דבר אחד ברור – עם אישה הרה לא מתווכחים, ואם מישהי בוחרת לאמץ אמונה זו אחר – זכותה. תקופת ההריון קשה מספיק, וכל מה שעוזר – יהא זה מבורך.

.

.

.

 

 

למאמר הקודם למאמר הבא

להיות בהריון זה נפלא. חוץ מזה, זה גם מלחיץ, מרגש, כואב, מציק ועוד המון דברים אחרים. מלבד כל הטוב הזה, היום, בעידן המידע והאינטרנט, מתפרסמים כל שבוע מחקרים חדשניים, חלקם סותרים את הקודמים. מצב זה של חוסר וודאות ועומס של מידע מסביר אולי מדוע האמונות התפלות הנוגעות להריון עדיין אתנו. להלן סקירה קצרה של כמה מן אמונות אלו.

אל תספר לאף אחד

על פי אמונה אחת, שאולי אינה כה תפלה, אין לספר לאף אחד על ההריון עד לסיום השליש הראשון. יש מי שמאמין שגילוי ההריון בשלב מוקדם יגרום לקנאה, לעין הרע, וחלילה לתוצאות עצובות. אז נכון, עין הרע זה עניין של אמונה, אך מבחינה אובייקטיבית, השליש הראשון של ההריון ידוע כתקופה שבה מתרחשות רוב ההפלות, רובן בשל סיבה רפואית. על כן, נשים רבות בוחרות לא לספר בשלב הזה על ההריון לא מתוך חשש אמיתי מעין הרע, אלא מתוך ידיעה שאם יקרה משהו חלילה, יהיה להן צורך להסביר כעת לכל מי שיודע מה קרה. ואולי יש נשים שפשוט מעדיפות לדחות מעט את השלב שבו הבטן שלהן תהפוך לרכוש ציבורי, שלב שבו כל אדם זר או מכר מרגיש שהוא יכול פשוט לגעת בבטן, ולהרגיש מעט מהפלא הזה.

צורה לך

אחת מהאמונות התפלות המשעשעות ביותר מקורה אולי בתקופה שבה לא היו בדיקות אולטרה-סאונד וחכמים או חכמות שונים ניסו לנחש את מינו של הילד על פי סממנים חיצוניים. על פי אמונה מוכרת, כאשר אישה הרה נושאת בבטנה בת, הרי שאותה עוברית קטנה “מוצצת” מאמה את כל יופייה. כך, טוענים המאמינים, תהיה האישה ההרה איך לומר… לא נאה במיוחד. הניסיון לנחש את אם האישה תלד בן או בת מקבל את ביטויו גם באמונה אחרת לפיה צורת הבטן של האישה מנבאת את מינו של היילוד. מי שתטרח ותעשה תחקיר קצר בין נשות המשפחה, תגלה כי בין הקשר בין אמונה זו לבין המציאות רופף מאוד. למרות זאת יש מי שישבעו שהאמונה מבוססת לגמרי, ואף יביאו הוכחות לכך שניחושיהם הוכחו כנכונים. לא בטוח שמומלץ להאמין לאותם האנשים, אחרי הכול, יש להם 50% סיכוי להיות צודקים.

קונים ומשאירים בחנות

אמונה תפלה נוספת שגם היא אולי מתבססת על סיבה אובייקטיבית, קשורה בהכנות המתבצעות לקראת בואו של הרך הנולד. על פי אמונה זו, אפשר לרכוש חבילת מוצרי תינוקות לפני הלידה, אך אסור להכניס אותה הביתה, אלא השיבה מבית החולים בידיים מלאות. אמונה זו כולל גם את הלול, גם עגלות לתינוק, ואפילו בגדים. אפשר לומר כי גם במקרה זה שולטת עין הרע, אך למעשה בבסיסה של אמונה זו נמצאת ההכרה כי ישנן לא כל הלידות מסתיימות כמתוכנן. על כן, חנויות מוצרי התינוקות נוהגות ברגישות מרובה ומציעות לספק את המוצרים לאחר הלידה ישירות לביתה של היולדת.

אי שם בארץ רחוקה

לסיום, נזכיר כמה אמונות תפלות ממקומות אחרים בעולם. אמונות רבות מקשרות בין הדברים שבהם מביטה האישה ההרה לבין מצב עוברה. בקרב שכננו בסעודיה למשל, לא מומלץ להכניס לביתה של אישה הרה ארנב. על פי האמונה אישה בהריון שתלטף או אפילו תסתכל על ארנב, מסתכנת בכך שלילד שיוולד יהיו שיניים בולטות. בגואטמלה לעומת זאת, מי שמביטה בקשת בענן תינוקה עלול לסבול ממום כלשהו. אמונות תפלות אחרות קשורות במזון שאוכלת האישה. בניגריה למשל נשים הרות משתדלות להימנע מבשר כדי שהרך הנולד לא יירש את התכונות השליליות של החיה, ובקרב האינדיאנים מאכלים מסוימים עלולים להותיר סימנים וכתמים על גוף היילוד.

תהיה האמונה אשר תהיה, דבר אחד ברור – עם אישה הרה לא מתווכחים, ואם מישהי בוחרת לאמץ אמונה זו אחר – זכותה. תקופת ההריון קשה מספיק, וכל מה שעוזר – יהא זה מבורך.

.

.

.