כל מה שצריך לדעת על אלרגיה אצל תינוקות
03.04.2023אנחנו שומרים עליהם מכל משמר, דואגים שלא יחשפו לאף סיכון ומקפידים שייהנו מהתזונה הטובה ביותר – אך לא את הכל אנחנו יכולים לצפות מראש – אלרגיות בקרב תינוקות הם אחד הדברים הללו. הידעתם? משנת 1997-2011 עלו ב-50% מקרי האלרגיות בקרב ילדים, ולכן אין זה פלא שהורים טריים רבים חוששים ורוצים לדעת כיצד להתנהל. בדיוק לשם כך אנחנו כאן.
לפני הכל: מה גורם לאלרגיות בקרב תינוקות?
אלרגיה למזון מתרחשת כשמערכת החיסון של הגוף מפרשת באופן מוטעה את החלבון המצוי במזונות שונים, ומקטלגת אותו כמזיק – בתגובה, היא מנסה להדוף אותו החוצה. התגובה החיסונית גורמת להופעת סימנים שונים בגוף.
בעוד שהגורם המדויק לאלרגיה לא ידוע, כן יודעים שהם נוטים להופיע בקרב תינוקות עם נטייה גנטית למחלות עור כמו אקזמה, אסטמה או קדחת השחת. לרוב הסימנים הללו יופיעו בילדות, אך הם יכולים להתפתח בכל גיל.
מהם הסימפטומים לאלרגיה?
ממש כפי שלא תבחרו סלקל מיטת תינוק או כל פריט אחר הנוגע לבטיחות התינוק מבלי לברר ולהתייעץ, כך גם לא נצא לדרך וניתן לתינוק לטעום דבר לפני שנבין לאילו מאכלים יש פוטנציאל אלרגני – וכיצד בכלל נראית אלרגיה.
הסימפטומים נעים בין קלים לחמורים, כשחומרת התגובות הקודמות אינה מנבאת עד כמה חמורות יהיו התגובות העתידיות – גם אם לא היו סימפטומים כלל לאחר מתן מזון מסוים או שהם היו קלים מאוד, לאחר צריכת אותו המזון כמה פעמים ברציפות, הם יכולים לפתע להופיע.
תגובה אלרגית יכולה להופיע במערכת אחת בגוף האדם או בכמה במקביל: בעור, במערכת העיכול, בלב, בכלי הדם או במערכת הנשימה. הנה כמה מהסימנים הנפוצים לאלרגיה, המגיעים לרוב בסמוך לחשיפה למזון או בדרך אחרת:
- בעיות עור (כתמים אדומים שנראים כמו עקיצות חרקים, עור חיוור, פריחה מגרדת וכדומה)
- בעיות נשימה (נפיחות או לחץ בגרון, צפצופים בנשימה, עיטושים רבים
- בעיות בקיבה (בחילה, הקאה, שלשול)
לאחר כמה זמן מרגע החשיפה לאלרגן מופיעה האלרגיה?
כאמור, אין לדעת. תגובות אלרגיה כתוצאה מצריכת מזונות מסוימים עשויות להשתנות מאוד, וגם להופיע בצורה שונה בכל פעם שהתינוק צורך את אותו המזון. עם זאת, פעמים רבות התגובה האלרגית תופיע בסמוך לאכילה, דקות לאחר הבליעה ועד שעתיים לאחריה. במקרים נדירים התגובה יכולה להופיע רק לאחר ארבע עד שש שעות מרגע אכילת המזון.
טיפ: מזונות אלרגניים – בתחילת היום
כשאתם מציגים את המזונות הנחשבים לאלרגניים, עדיף תמיד להגיש אותם לתינוק בתחילת היום או בחלק הראשון של היום. כך תוכלו לעקוב אחר הסימנים לאורך היום ובמקרה הצורך להגיע לטיפול רפואי בשעות הפעילות.
מתי לרוב מגלים את האלרגיה?
לרוב אלרגיות מתגלות במהלך שנות הילדות המוקדמת. נכון להיום, ההערכה היא כי 80%-90% מהאלרגיות לביצים, חלב, חיטה וסויה יחלפו עד שהילד יגיע לגיל 5, בעוד שאלרגיות אחרות, כמו אלרגיה לבוטנים, אגוזים או דגים – לרוב לא יחלפו. במקרה שהתגלתה אלרגיה לתינוק או לילד, חשוב להמשיך להתייעץ עם רופא או רופאת הילדים או הארגולוג כדי להיות במעקב תמידי ולהבין האם הילד עדיין אלרגי למזונות הללו או לא.
אילו מזונות נחשבים לאלרגניים?
חשוב לומר: אלרגיה למזון יכולה להופיע לאחר אכילת כל מזון שהוא, אך אלו לרוב המזונות הנמצאים ב”סיכון יתר” להופעת אלרגיה:
- חלב פרה
- ביצים
- בוטנים
- אגוזים
- דגים
- חיטה
- סויה
- שומשום
אלרגיה לעומת אי סבילות למזון: מה ההבדל?
גם אלרגיה וגם אי סבילות למזון יכולים לגרום להופעת תסמינים לא סימפטיים, אך עדיין יש הבדלים עיקריים בין השניים. ראשית, אלרגיה למזון נגרמת כאמור מתגובתה של מערכת החיסון לצריכת אותו המזון, והיא ניתנת לאבחון באמצעות בדיקות רפואיות.
לעומתה, אי סבילות למזון לא מערבת את מערכת החיסון כלל – ולכן גם עלולה להיות מורכבת יותר לאבחון. בנוסף, אלרגיות מזון נוטות להיות חמורות יותר ודורשות הימנעות מוחלטת מהמזון, בעוד שאי סבילות כן מאפשרת לאדם לצרוך כמויות קטנות.
מה נחשב לאי סבילות למזון? הדוגמה הנפוצה ביותר היא אי סבילות ללקטוז. מחלת הצליאק, אם תהיתם, אינה מקוטלגת כאלרגיה או אי סבילות, אלא בליגה משל עצמה – זוהי מחלה אוטואימונית, המחייבת את מי שלוקה בה להימנע מצריכת גלוטן.
איך בודקים אלרגיות למזון?
אם אתם חושדים שלתינוקכם יש אלרגיה למזון, עליכם להתקשר לרופא או רופאת הילדים שלכם מיד והם ינחו אתכם באשר לשלבים הבאים, שיהיו ככל הנראה בדיקה רפואית לווידוא שאכן מדובר באלרגיה. לרוב תישאלו גם על ההיסטוריה הרפואית המשפחתית שלכם, על התסמינים שחווה התינוק ועל הזמן שנמשכו.
כך בודקים אלרגיה:
- דקירה בעור – בבדיקה זו מניחים כמות קטנה של נוזל המכיל את האלרגן על הזרוע או על הגב ודוקרים את העור קלות כדי לאפשר לנוזל לחדור מתחת לעור. אם מתפתחת באזור בליטה, מעין עקיצת יתוש, הבדיקה נחשבת לחיובית – ואכן יש אלרגיה.
- בדיקת דם – בדיקת דם יכולה למדוד את רמת הנוגדנים הספציפית בדם בהתאם למזון הנבדק.
- אתגר האוכל – בבדיקות אלה צורכים את המזון אליו יש אלרגיה באופן מבוקר ותחת פיקוח רפואי, כשהכמויות הן קטנות מאוד – וכך בודקים האם יש תגובה אליה ומהי. מכיוון שהתגובה עשויה להיות חמורה, לא מבצעים את האתגר הזה בבית.
אנחנו שומרים עליהם מכל משמר, דואגים שלא יחשפו לאף סיכון ומקפידים שייהנו מהתזונה הטובה ביותר – אך לא את הכל אנחנו יכולים לצפות מראש – אלרגיות בקרב תינוקות הם אחד הדברים הללו. הידעתם? משנת 1997-2011 עלו ב-50% מקרי האלרגיות בקרב ילדים, ולכן אין זה פלא שהורים טריים רבים חוששים ורוצים לדעת כיצד להתנהל. בדיוק לשם כך אנחנו כאן.
לפני הכל: מה גורם לאלרגיות בקרב תינוקות?
אלרגיה למזון מתרחשת כשמערכת החיסון של הגוף מפרשת באופן מוטעה את החלבון המצוי במזונות שונים, ומקטלגת אותו כמזיק – בתגובה, היא מנסה להדוף אותו החוצה. התגובה החיסונית גורמת להופעת סימנים שונים בגוף.
בעוד שהגורם המדויק לאלרגיה לא ידוע, כן יודעים שהם נוטים להופיע בקרב תינוקות עם נטייה גנטית למחלות עור כמו אקזמה, אסטמה או קדחת השחת. לרוב הסימנים הללו יופיעו בילדות, אך הם יכולים להתפתח בכל גיל.
מהם הסימפטומים לאלרגיה?
ממש כפי שלא תבחרו סלקל מיטת תינוק או כל פריט אחר הנוגע לבטיחות התינוק מבלי לברר ולהתייעץ, כך גם לא נצא לדרך וניתן לתינוק לטעום דבר לפני שנבין לאילו מאכלים יש פוטנציאל אלרגני – וכיצד בכלל נראית אלרגיה.
הסימפטומים נעים בין קלים לחמורים, כשחומרת התגובות הקודמות אינה מנבאת עד כמה חמורות יהיו התגובות העתידיות – גם אם לא היו סימפטומים כלל לאחר מתן מזון מסוים או שהם היו קלים מאוד, לאחר צריכת אותו המזון כמה פעמים ברציפות, הם יכולים לפתע להופיע.
תגובה אלרגית יכולה להופיע במערכת אחת בגוף האדם או בכמה במקביל: בעור, במערכת העיכול, בלב, בכלי הדם או במערכת הנשימה. הנה כמה מהסימנים הנפוצים לאלרגיה, המגיעים לרוב בסמוך לחשיפה למזון או בדרך אחרת:
- בעיות עור (כתמים אדומים שנראים כמו עקיצות חרקים, עור חיוור, פריחה מגרדת וכדומה)
- בעיות נשימה (נפיחות או לחץ בגרון, צפצופים בנשימה, עיטושים רבים
- בעיות בקיבה (בחילה, הקאה, שלשול)
לאחר כמה זמן מרגע החשיפה לאלרגן מופיעה האלרגיה?
כאמור, אין לדעת. תגובות אלרגיה כתוצאה מצריכת מזונות מסוימים עשויות להשתנות מאוד, וגם להופיע בצורה שונה בכל פעם שהתינוק צורך את אותו המזון. עם זאת, פעמים רבות התגובה האלרגית תופיע בסמוך לאכילה, דקות לאחר הבליעה ועד שעתיים לאחריה. במקרים נדירים התגובה יכולה להופיע רק לאחר ארבע עד שש שעות מרגע אכילת המזון.
טיפ: מזונות אלרגניים – בתחילת היום
כשאתם מציגים את המזונות הנחשבים לאלרגניים, עדיף תמיד להגיש אותם לתינוק בתחילת היום או בחלק הראשון של היום. כך תוכלו לעקוב אחר הסימנים לאורך היום ובמקרה הצורך להגיע לטיפול רפואי בשעות הפעילות.
מתי לרוב מגלים את האלרגיה?
לרוב אלרגיות מתגלות במהלך שנות הילדות המוקדמת. נכון להיום, ההערכה היא כי 80%-90% מהאלרגיות לביצים, חלב, חיטה וסויה יחלפו עד שהילד יגיע לגיל 5, בעוד שאלרגיות אחרות, כמו אלרגיה לבוטנים, אגוזים או דגים – לרוב לא יחלפו. במקרה שהתגלתה אלרגיה לתינוק או לילד, חשוב להמשיך להתייעץ עם רופא או רופאת הילדים או הארגולוג כדי להיות במעקב תמידי ולהבין האם הילד עדיין אלרגי למזונות הללו או לא.
אילו מזונות נחשבים לאלרגניים?
חשוב לומר: אלרגיה למזון יכולה להופיע לאחר אכילת כל מזון שהוא, אך אלו לרוב המזונות הנמצאים ב”סיכון יתר” להופעת אלרגיה:
- חלב פרה
- ביצים
- בוטנים
- אגוזים
- דגים
- חיטה
- סויה
- שומשום
אלרגיה לעומת אי סבילות למזון: מה ההבדל?
גם אלרגיה וגם אי סבילות למזון יכולים לגרום להופעת תסמינים לא סימפטיים, אך עדיין יש הבדלים עיקריים בין השניים. ראשית, אלרגיה למזון נגרמת כאמור מתגובתה של מערכת החיסון לצריכת אותו המזון, והיא ניתנת לאבחון באמצעות בדיקות רפואיות.
לעומתה, אי סבילות למזון לא מערבת את מערכת החיסון כלל – ולכן גם עלולה להיות מורכבת יותר לאבחון. בנוסף, אלרגיות מזון נוטות להיות חמורות יותר ודורשות הימנעות מוחלטת מהמזון, בעוד שאי סבילות כן מאפשרת לאדם לצרוך כמויות קטנות.
מה נחשב לאי סבילות למזון? הדוגמה הנפוצה ביותר היא אי סבילות ללקטוז. מחלת הצליאק, אם תהיתם, אינה מקוטלגת כאלרגיה או אי סבילות, אלא בליגה משל עצמה – זוהי מחלה אוטואימונית, המחייבת את מי שלוקה בה להימנע מצריכת גלוטן.
איך בודקים אלרגיות למזון?
אם אתם חושדים שלתינוקכם יש אלרגיה למזון, עליכם להתקשר לרופא או רופאת הילדים שלכם מיד והם ינחו אתכם באשר לשלבים הבאים, שיהיו ככל הנראה בדיקה רפואית לווידוא שאכן מדובר באלרגיה. לרוב תישאלו גם על ההיסטוריה הרפואית המשפחתית שלכם, על התסמינים שחווה התינוק ועל הזמן שנמשכו.
כך בודקים אלרגיה:
- דקירה בעור – בבדיקה זו מניחים כמות קטנה של נוזל המכיל את האלרגן על הזרוע או על הגב ודוקרים את העור קלות כדי לאפשר לנוזל לחדור מתחת לעור. אם מתפתחת באזור בליטה, מעין עקיצת יתוש, הבדיקה נחשבת לחיובית – ואכן יש אלרגיה.
- בדיקת דם – בדיקת דם יכולה למדוד את רמת הנוגדנים הספציפית בדם בהתאם למזון הנבדק.
- אתגר האוכל – בבדיקות אלה צורכים את המזון אליו יש אלרגיה באופן מבוקר ותחת פיקוח רפואי, כשהכמויות הן קטנות מאוד – וכך בודקים האם יש תגובה אליה ומהי. מכיוון שהתגובה עשויה להיות חמורה, לא מבצעים את האתגר הזה בבית.