התקפי זעם אצל פעוטות- איך מתמודדים עם זה?
03.04.2023הפעוט המלאכי והמתוק שלכם מתנהג בצורה שאתם כבר לא מזהים. הוא צועק, רוקע ברגליו, “נמרח” על הרצפה (בדיוק כשאתם בסופר, כמובן) ואתם לא מבינים מהיכן הגיע הטמפרמנט הזר והמוזר הזה – אם התינוק שלכם הגיע לסביבות גיל 18 חודשים ואתם חווים התנהגויות שכאלה, הגידו נעים מאוד לתופעה החדשה: התקפי זעם. במה מדובר? כיצד מתמודדים? ומדוע הם בכלל מופיעים מלכתחילה?
עד שלומדים לדבר
התקפי זעם שכיחים מאוד בקרב תינוקות, ואחת הסיבות להופעתן הוא הרצון העצום של הפעוט להביע את עצמו – אך מבלי שהוא מצליח לעשות זאת בצורה טובה. התסכול מכך יוצא כהתקף זעם. ברגע שהתינוק ידבר יותר ויפתח את הצד הוורבלי – התקפי הזעם שוככים משמעותית (לרוב עד גיל 4).
אילו סיבות נוספות יש להופעת התקפי זעם?
יש אינספור סיבות וטריגרים שיכולים לגרום להופעת התקף זעם מזדמן. כפי שהזכרנו קודם, הדבר יכול לנבוע מתסכול על כך שהתינוק לא מסוגל להביע את עצמו כפי שהיה רוצה ומרגיש לא מובן. סיבה נוספת היא רעב, עייפות או צמא – ובמקרים אלה הפתרון יכול להיות פשוט יותר: להציע לתינוק ארוחה, להרדים אותו כדי שיחדש את כוחותיו או פשוט להציע לו לשתות מים. במקרים אחרים התקף זעם נובא כתוצאה מקנאה בילד אחר, לעתים גם באחים ובאחיות שלהם. זכרו תמיד: גם אם הם מאוד לא סימפטיים ברגעים אלה, הם זקוקים לכם יותר מתמיד. הרעיפו עליהם אהבה, חבקו אותם ותנו לזמן לעשות את שלו – ועל כך נפרט מיד.
הביעו אמפתיה וקבלו בהבנה
אתם יוצאים לטיול, התינוק יושב בתוך טיולון, מזג האוויר נפלא – ופתאום הוא מתחיל לצווח. אתם לא מבינים על מה המהומה, אתם נורא עייפים ואתם גם מאוד רוצים שהילד “יתנהג יפה” – יכול להיות שאתם בעצמכם כועסים בגלל המצב, אך אתם, בניגוד לילדכם, יכולים לבטא זאת בדרכים נוספות – הילד לא. מה עושים? הנה כמה דרכים להתמודדות עם התקפי זעם בקרב פעוטות.
“היי, תראה ! ” – מצאו הסחת דעת
אם אתם מרגישים שהפעוט מתחיל בהתקף זעם, מצאו מיד דרך להסיח את דעתו. תוכלו להראות לו קישוט נחמד התלוי על העגלה או להראות לו דבר מה דרך החלון, להביט יחד בחתול או בכלב ולמעשה למצוא כל דרך אפשרית להסיח את דעתו מהמצוקה. נסו גם לשוות לקולכם טון מופתע, מתפעל ומתעניין ככל שתוכלו.
כמובן שאתם צריכים להיות אמפתיים כמה שיותר ולהבין את המצוקה של ילדכם, וכמובן שהסחת דעת במקרה שמדובר במצוקה של ממש היא לא פתרון נכון, אך פעמים רבות הפעוט זקוק לכך בעצמו – ואתם תסייעו לו.
חכו והישארו רגועים ככל הניתן
לאבד את העשתונות או לצעוק חזרה זה אולי אינסטינקט די מיידי שלכם והוא לגמרי מובן, אך הוא לא יפסיק את התקף הזעם – להיפך, הוא עשוי רק להחמיר אותו. גם אם אתם בחוץ ובסביבת אנשים, פשוט נסו להיות רגועים, התעלמו מהמבטים שאתם מקבלים מהאנשים סביבכם והתרכזו ככל הניתן בפעוט. זה לא קל, אבל זה משתלם.
היו החלטיים
אם סירבתם לבקשתו של הפעוט, מכל סיבה שהיא, אל תשנו את דעתכם רק כדי שהתקף הזעם ייפסק. זה אולי מפתה, אבל לא יעזור לאף אחד מכם בטווח הארוך. אם לא תהיו החלטיים, ילדכם עלול לחשוב שבזכות התקפי הזעם הוא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. מאותה הסיבה בדיוק אל “תשחדו” אותם באמצעות ממתקים.
יוצאים לקניות? התכוננו מראש
התקפי זעם רבים מתרחשים לעתים קרובות בחנות או בסופר. זה יכול להיות מביך, זה שם את הפעוט וגם אתכם במצוקה עצומה ולרוב גם קשה לשמור על קור הרוח כשזה קורה – מה בכל זאת ניתן לעשות? הקפידו על מסעות קניות קצרים וממוקדים ככל האפשר, ונסו להפוך את הבילוי בחנות להרפתקה. שתפו את הילד בקניות, בקשו ממנו לעזור לכם ונסו לשחק יחד משחקים (“מי מוצא ראשון את הקטשופ?”, למשל).
החזיקו את הילד בעוצמה ובחוזקה
מבלי שתכאיבו לו, כמובן. הורים רבים מוצאים שהחזקת ילדיהם והענקת חיבוק ארוך וחזק מסייעים רבות להרגעה בזמן התקף זעם – אך לא אם הילד מתנגד לכך! לרוב זה יעבוד כשהילד יחסית נינוח (עד כמה שאפשר תוך כדי התקף זעם…) וכשאתם מרגישים שהוא מסוגל להקשיב לכם. פשוט חבקו אותו חזק, הבטיחו לו שאתם מקשיבים לו, שהוא חשוב ושאתם רואים את הצרכים שלו – לפעמים, זה כל מה שהוא צריך.
נשיכות ובעיטות? לא בהכרח מעיד על העתיד
רוב הילדים הצעירים מדי פעם נושכים, מכים או דוחפים ילד אחר (או אתכם) במהלך התקף זעם. לא תמיד הם מבינים שמדובר בפעולה כואבת ולא תמיד הם עושים זאת מכוונה רעה – לפעמים זוהי רק הסקרנות שמנחה אותם, ולכן זה ממש לא אומר שהילד שלכם יגדל להיות טיפוס תוקפני. האם זה אומר שצריך להסכים לכך?בהחלט שלא. הנה כמה דרכים ללמד את ילדכם שהתנהגות זו לא מקובלת:
להסביר מדוע אסור – הסבירו לילד שמדובר באקט כואב ופוגע, והוא לא נעים למי שננשך או הוכה.
נסו להבין מדוע – פעמים רבות אלימות מעידה על מצוקה אחרת, וכך הילד מביע את רגשותיו. לפעמים כל שעליכם לעשות הוא פשוט לדבר איתם, להבין ממה נובעת המצוקה ועל מה היא מעידה.
הראו להם שאתם אוהבים אותם (אך לא את ההתנהגות הזו) – יש ילדים שלא מתנהגים כראוי כי הם פשוט זקוקים ליותר תשומת לב מכם – תנו להם אותה. הראו לילד שאתם אוהבים אותו, חלקו לו שבחים על התנהגות טובה והעניקו להם נשיקות וחיבוקים לרוב. כך צומחים אנשים טובים.
הפעוט המלאכי והמתוק שלכם מתנהג בצורה שאתם כבר לא מזהים. הוא צועק, רוקע ברגליו, “נמרח” על הרצפה (בדיוק כשאתם בסופר, כמובן) ואתם לא מבינים מהיכן הגיע הטמפרמנט הזר והמוזר הזה – אם התינוק שלכם הגיע לסביבות גיל 18 חודשים ואתם חווים התנהגויות שכאלה, הגידו נעים מאוד לתופעה החדשה: התקפי זעם. במה מדובר? כיצד מתמודדים? ומדוע הם בכלל מופיעים מלכתחילה?
עד שלומדים לדבר
התקפי זעם שכיחים מאוד בקרב תינוקות, ואחת הסיבות להופעתן הוא הרצון העצום של הפעוט להביע את עצמו – אך מבלי שהוא מצליח לעשות זאת בצורה טובה. התסכול מכך יוצא כהתקף זעם. ברגע שהתינוק ידבר יותר ויפתח את הצד הוורבלי – התקפי הזעם שוככים משמעותית (לרוב עד גיל 4).
אילו סיבות נוספות יש להופעת התקפי זעם?
יש אינספור סיבות וטריגרים שיכולים לגרום להופעת התקף זעם מזדמן. כפי שהזכרנו קודם, הדבר יכול לנבוע מתסכול על כך שהתינוק לא מסוגל להביע את עצמו כפי שהיה רוצה ומרגיש לא מובן. סיבה נוספת היא רעב, עייפות או צמא – ובמקרים אלה הפתרון יכול להיות פשוט יותר: להציע לתינוק ארוחה, להרדים אותו כדי שיחדש את כוחותיו או פשוט להציע לו לשתות מים. במקרים אחרים התקף זעם נובא כתוצאה מקנאה בילד אחר, לעתים גם באחים ובאחיות שלהם. זכרו תמיד: גם אם הם מאוד לא סימפטיים ברגעים אלה, הם זקוקים לכם יותר מתמיד. הרעיפו עליהם אהבה, חבקו אותם ותנו לזמן לעשות את שלו – ועל כך נפרט מיד.
הביעו אמפתיה וקבלו בהבנה
אתם יוצאים לטיול, התינוק יושב בתוך טיולון, מזג האוויר נפלא – ופתאום הוא מתחיל לצווח. אתם לא מבינים על מה המהומה, אתם נורא עייפים ואתם גם מאוד רוצים שהילד “יתנהג יפה” – יכול להיות שאתם בעצמכם כועסים בגלל המצב, אך אתם, בניגוד לילדכם, יכולים לבטא זאת בדרכים נוספות – הילד לא. מה עושים? הנה כמה דרכים להתמודדות עם התקפי זעם בקרב פעוטות.
“היי, תראה ! ” – מצאו הסחת דעת
אם אתם מרגישים שהפעוט מתחיל בהתקף זעם, מצאו מיד דרך להסיח את דעתו. תוכלו להראות לו קישוט נחמד התלוי על העגלה או להראות לו דבר מה דרך החלון, להביט יחד בחתול או בכלב ולמעשה למצוא כל דרך אפשרית להסיח את דעתו מהמצוקה. נסו גם לשוות לקולכם טון מופתע, מתפעל ומתעניין ככל שתוכלו.
כמובן שאתם צריכים להיות אמפתיים כמה שיותר ולהבין את המצוקה של ילדכם, וכמובן שהסחת דעת במקרה שמדובר במצוקה של ממש היא לא פתרון נכון, אך פעמים רבות הפעוט זקוק לכך בעצמו – ואתם תסייעו לו.
חכו והישארו רגועים ככל הניתן
לאבד את העשתונות או לצעוק חזרה זה אולי אינסטינקט די מיידי שלכם והוא לגמרי מובן, אך הוא לא יפסיק את התקף הזעם – להיפך, הוא עשוי רק להחמיר אותו. גם אם אתם בחוץ ובסביבת אנשים, פשוט נסו להיות רגועים, התעלמו מהמבטים שאתם מקבלים מהאנשים סביבכם והתרכזו ככל הניתן בפעוט. זה לא קל, אבל זה משתלם.
היו החלטיים
אם סירבתם לבקשתו של הפעוט, מכל סיבה שהיא, אל תשנו את דעתכם רק כדי שהתקף הזעם ייפסק. זה אולי מפתה, אבל לא יעזור לאף אחד מכם בטווח הארוך. אם לא תהיו החלטיים, ילדכם עלול לחשוב שבזכות התקפי הזעם הוא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. מאותה הסיבה בדיוק אל “תשחדו” אותם באמצעות ממתקים.
יוצאים לקניות? התכוננו מראש
התקפי זעם רבים מתרחשים לעתים קרובות בחנות או בסופר. זה יכול להיות מביך, זה שם את הפעוט וגם אתכם במצוקה עצומה ולרוב גם קשה לשמור על קור הרוח כשזה קורה – מה בכל זאת ניתן לעשות? הקפידו על מסעות קניות קצרים וממוקדים ככל האפשר, ונסו להפוך את הבילוי בחנות להרפתקה. שתפו את הילד בקניות, בקשו ממנו לעזור לכם ונסו לשחק יחד משחקים (“מי מוצא ראשון את הקטשופ?”, למשל).
החזיקו את הילד בעוצמה ובחוזקה
מבלי שתכאיבו לו, כמובן. הורים רבים מוצאים שהחזקת ילדיהם והענקת חיבוק ארוך וחזק מסייעים רבות להרגעה בזמן התקף זעם – אך לא אם הילד מתנגד לכך! לרוב זה יעבוד כשהילד יחסית נינוח (עד כמה שאפשר תוך כדי התקף זעם…) וכשאתם מרגישים שהוא מסוגל להקשיב לכם. פשוט חבקו אותו חזק, הבטיחו לו שאתם מקשיבים לו, שהוא חשוב ושאתם רואים את הצרכים שלו – לפעמים, זה כל מה שהוא צריך.
נשיכות ובעיטות? לא בהכרח מעיד על העתיד
רוב הילדים הצעירים מדי פעם נושכים, מכים או דוחפים ילד אחר (או אתכם) במהלך התקף זעם. לא תמיד הם מבינים שמדובר בפעולה כואבת ולא תמיד הם עושים זאת מכוונה רעה – לפעמים זוהי רק הסקרנות שמנחה אותם, ולכן זה ממש לא אומר שהילד שלכם יגדל להיות טיפוס תוקפני. האם זה אומר שצריך להסכים לכך?בהחלט שלא. הנה כמה דרכים ללמד את ילדכם שהתנהגות זו לא מקובלת:
להסביר מדוע אסור – הסבירו לילד שמדובר באקט כואב ופוגע, והוא לא נעים למי שננשך או הוכה.
נסו להבין מדוע – פעמים רבות אלימות מעידה על מצוקה אחרת, וכך הילד מביע את רגשותיו. לפעמים כל שעליכם לעשות הוא פשוט לדבר איתם, להבין ממה נובעת המצוקה ועל מה היא מעידה.
הראו להם שאתם אוהבים אותם (אך לא את ההתנהגות הזו) – יש ילדים שלא מתנהגים כראוי כי הם פשוט זקוקים ליותר תשומת לב מכם – תנו להם אותה. הראו לילד שאתם אוהבים אותו, חלקו לו שבחים על התנהגות טובה והעניקו להם נשיקות וחיבוקים לרוב. כך צומחים אנשים טובים.